נסיעה ברכב

נסיעה ברכב עם תינוק קטן

מה המשפט הזה עושה לכם?

אם רק המחשבה מעבירה בכם צמרמורת – הפוסט הזה הוא בשבילכם.

הרבה תינוקות חווים קושי מאוד גדול בזמן השהות ברכב.

ישנם תינוקות שרק מניחים אותם בכסא הבטיחות ומיד הם פורצים בבכי.

הבכי יכול להסיח את דעתו של הנהג, לגרום למערבולת חושים ריגשית וכל הנסיונות להרגיע או להושיט את היד אחורה כדי למצוא את המוצץ ממש מסכנים את כל הנוסעים ברכב וסביבתו, עד כדי כך שיש הורים שממש נמנעים מלצאת לנסיעות עם התינוק.

גם לבחירה זו יש השלכות מאחר וההורים מגבילים את עצמם, עלולים לבטל תכניות או אירועים חשובים..

אך לפעמים הנסיעה ממש הכרחית ואז מה?

אז קודם כל, חשוב להבין שעד סביב גיל 3 חודשים תינוק עדיין זקוק לחוויות ריחמיות, למגע וקירבה, מערכת החושים עדיין לא מווסתת והמידע החושי שמגיע מסביבה יכול לפעמים להרתיע ולהפחיד.

תינוק בגיל הזה זקוק לדמות שמקנה לו בטחון והישיבה בסלקל או כסא בטיחות קשיח וקר עלולה להיות חוויה לא נעימה עבורו.

הרבה תינוקות גם ממוקמים בספסל האחורי ככה שאין להם קשר עין עם אף אחד, הם מרגישים לבד.

סביב גיל 4-5 חודשים התינוק מתחיל להיות קצת יותר עירני לסביבה ויכול להתחיל להנות ממה שמתרחש סביבו.

* לפני התחלת הנסיעה שימו לב שהתינוק שלכם לא עייף מידי או רעב.

* אם יש לכם אפשרות צרפו מישהו לנסיעה שישב ליד התינוק, אל תנהגו לבד, כך ניתן לגעת במגע עמוק ויותר נוכח, ללטף, לשיר, ליצור קשר עין.

* כסו את התינוק בשמיכה כדי לתת לו תחושה שהוא מוחזק ומוגן.

* אם הבכי מתגבר עצרו בצד, במקום בטוח והרימו את התינוק עד שירגע. השתמשו במנשא בד אם צריך. צאו בזמן, קחו תמיד בחשבון שאולי תצטרכו לעצור.

* מוזיקה – לאו דווקא שירי ילדים, השמיעו שיר עם BIT קבוע.

* תרגלו את המעבר לסלקל בבית. מעברים ממצב אחד לשני דורשים הסתגלות, אצל חלק מהתינוקות נדרש קצת יותר זמן. תרגלו אותם.

ספרו לנו מה עובד אצלכם!

והכי חשוב – שתסעו בזהירות!

לצפייה בסרטון:

תהליכים אלו אינם מהווים תחליף לאבחון או ייעוץ רפואי של אורתופד או רופא ילדים וניתנים ליישום רק לאחר הדרכה מעשית של מדריך מוסמך מטעם שיטת צעד ראשון. מטרתנו במידע הזה, היא לחשוף הורים לכיוונים שונים של הדרכה. סרטון זה מהווה דוגמה בלבד לאופן העבודה שלנו בשיטה ואינו מתיימר לתת מענה יסודי למצב הזה.