“למה היא נרדמת לי רק בעגלה”?

אני נשאל על ידי הורים רבים מדוע בעגלה התינוקת שקטה ונינוחה ומדוע כשיוצאים ממנה היא נכנסת לאי שקט.

תינוקות צריכים תנועה מהיום שהם נולדים.

מנסיוני, בהורות המודרנית ההורים לא מגיעים למספיק הזדמנויות לתת לתינוקות שלהם מספיק חוויות של תנועה ופעילות. זו גם הסיבה שכשהתינוקת נמצאת בעגלה היא שקטה ונינוחה.

צריך לתכנן שסדר היום בבית או בגן יהיה סדר יום שמבוסס על הרבה יותר פעילות, גם פעילות אקטיבית ובעיקר פעילות פסיבית שבה התינוקת חווה תנועה חיצונית כמו למשל: ערסל, נדנדה, טיול בעגלה וכו’. אני מאוד מאמין שסדר יום תנועתי יותר יגרום לה להיות יותר נינוחה.

קיימת זיקה ישירה בין יכולות תנועתיות לבין שינת התינוק.

שינה עצמאית מורכבת גם מהיכולת להיפרד מהדמות הבטוחה ו’ליפול’ לתוך שינה. התינוקת צריכה להרגיש מספיק בטוחה ולכן ככל שהיא לומדת להתנועע במרחב ולהתרחק מאמא או מהדמות הבטוחה, היא רוכשת ביטחון, אמון ביכולותיה וכך גם מגיעה לעייפות ממקום שהיא מסוגלת להירדם, גם כשאמא לא מחזיקה אותה על הידיים או מניקה אותה.

זהו תהליך הדרגתי בו עוברים מקשר מלא וטוטאלי בשבועות הראשונים של החיים לפרידה פיזית הדרגתית מהתינוק. כך שבגיל 4-5 חודשים כבר אפשר לשבת ליד התינוקת, לשים עליה יד וזה מספק אותה. בגיל 9 חודשים להניח אותה במיטה, להגיד לה לילה טוב והיא נרדמת.

בהצלחה, שי זילברבוש.