החברה שלנו נוטה להעריך מאוד – ואולי להעריך מדי – את כישורי המחשבה והשפה.
אין ספק שכישורים אלה משמשים מאוד את האדם המודרני בעבודתו ובחייו.
אך הערכת היתר גורמת לנו לשכוח שכישורי חשיבה ושפה נשענים על בסיס עמוק יותר – בתחושה ובתנועה.
אפשר לחשוב למשל על הדרך שבה ילד לומד מהי בננה: אולי הוא נגע בבננה על השולחן, מישש אותה, או ראה את אימו חותכת בננה ואומרת לו שהנה, תכף יקבל את הבננה שלו.
בהתחלה הוא לא יודע שהדבר (האובייקט) הוא בננה, אבל השילוב בין המערכות החושיות: ראייה, שמיעה, מגע, טעם – מלמד אותו אט אט לזהות את הקשר.
ז’אן פול פ’יאזה, החוקר הצרפתי הנודע שחקר את ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים, טען שלמעשה ככל שלמידת השפה קשורה יותר לחושים ולתנועה – כך הרכישה תהיה יסודית, מעמיקה ונכונה יותר לילד.
במכללת ״צעד ראשון” אנו מלמדים את ההורים לעבוד עם העקרונות הנכונים של רכישת שפה, ולאפשר לילד לפתח בצורה מיטבית את יכולת החשיבה שלו.