התינוק שלכם מכין את עצמו לחיים כשהוא עדיין עובר. הוא מפתח מערכת של שיווי משקל, הוא מחזק את שריריו, לומד ומפתח את חושיו – זהו בסיס הלמידה שלו.

כאשר הוא בשל באמת מבחינת יכולותיו – אמורה להתרחש לידה.

אבל לא תמיד כך קורה. בהרבה מקרים, תינוק שנולד נראה בשל מבחינה גופנית, אבל מערכת העצבים עוד לא השלימה באופן מלא את התפתחותה.

כלומר, גם תינוק שסיים 40 שבועות של היריון תקין, יכול להיוולד עם חסכים במערכת החושית והמוטורית, אשר יראו רק בעין מקצועית.

הצרכים העמוקים של תינוק שרק נולד

הצורך העמוק של תינוקות רבים הוא לזכות ב”סביבה רחמית” גם אחרי שכבר נולדו ויצאו אל העולם.

מערכת העצבים שלהם צריכה להשלים את התפתחותה, והסביבה הרחמית החדשה היא ההורה. כלומר, ההתנהגות האמהית (וההורית) יכולה לספק לתינוק הרך סביבה שדומה למה שהיה לו בתוך הרחם, כדי לעזור לתפקודים העמוקים לסיים את הבשלתם.

הסדנאות המיועדות לשלב מוקדם זה של חיי התינוק, עוזרות להורה לייצר “סביבה רחמית” נכונה,

שהתינוק זקוק לה כדי להשלים את התפתחותו וכדי לערוך מעבר הדרגתי מהרחם אל החוץ.

אנו מציעים תרגילים יחודיים, אביזרי התפתחות וכן הבנה ומידע שמאפשרים להורה להעניק לתינוק תמיכה אמיתית ונכונה בשלב קריטי זה של חייו.

כל זה קורה תוך תמיכה באם, שגם היא זקוקה למעין “סביבה רחמית” – מקום רך, נעים ומקבל, שיעזור גם לה להתמודד עם השינוי הדרמטי בחייה.

איך ליצור תחושת ביטחון אצל הילוד?

התינוק מגיח לעולם מהמקום הכי עוטף, מגונן. ברחם הגירויים החושיים היו קבועים ומסוננים.

הוא יוצא לאוויר העולם ומיד נאלץ להתמודד עם הצפה חושית – כוח הכובד, טמפרטורות שונות, סוגי מגע חדשים, אורות, קולות ועוד אינסוף גירויים שאין באפשרותו לסנן בעצמו.

ברחם התינוק נמצא בכפיפה פיזיולוגית, מכונס בתוך עצמו ובכך מרגיש מוגן ובטוח.

הרבה תינוקות שוהים רוב זמנם על הגב, תנוחה חשופה שאינה מאפשרת סינון גיריים, כינוס איברים והתגוננות ומפעילה הרבה את רפלקס מורו, רפלקס הבהלה.

התינוקות מבוהלים ואינם חווים ביטחון.

בצעד ראשון אנו מלמדים את ההורים כיצד לספק לתינוק תחושת ביטחון באמצעות תנוחות אחיזה, תנועה, מגע וקול בטוחים מתוך הבנה של מענה תואם לצרכים של התינוק.

להתמודד עם החרדה ההורית

רפלקס מורו אצל התינוק קשור גם לתחושת החרדה של ההורה. הורים, ובמיוחד בלידת הילד הראשון, מרגישים הרבה פעמים חרדה, אך היא יכולה להיפתר.

דוגמא לכך קרתה במכללת “צעד ראשון” כאשר תינוקת בת 7 חודשים הגיעה לאבחון והוריה אמרו שאינה מתהפכת ולא מושיטה ידיים.

כשצפינו בה, ראינו שהיא לא יוצרת קשר עין, ושאמה מתקשה להחזיק אותה ונראית חרדה.

כאשר הראינו לאם דרכים לתקשורת אחרת עם התינוקת היא הייתה מופתעת לגלות שבתה מושיטה ידיים, ואפילו מחייכת. “אבל אני בחורה רצינית”, היא אמרה, “יודעת לנהל אנשים… וממש לא מסוגלת לעשות פוצי מוצי לתינוקות”.

תוך כדי התהליך, התברר שהאם, שבסביבות אחרות מתפקדת היטב, מרגישה שדווקא עם הבת שלה היא נמצאת בחרדה עמוקה, וקשה לה ליצור עם בתה קשר אמיתי. אחרי מספר מפגשים, כאשר תמכנו והדרכנו את האמא, התהליך ההתפתחותי התאזן אף הוא.

אנו מאמינים שרצוי להתחיל את ההתמודדות עם התחושות ההוריות בגיל מוקדם ככל האפשר,

עדיף – בשלושת החודשים הראשונים לחייו של התינוק.

בסדנאות “צעד ראשון” תזכו למידע רב ערך ותרגילים מעשיים שיפחיתו את החרדה מ”מה עושים” ומ”איך מתמודדים”, ובמקביל תקבלו ליווי אישי להורות שלכם.

איך להנות מהתינוק

נושא משמעותי אחר בסדנאות המיועדות לתינוקות רכים הוא כיצד להנות מהם. שוב, לכאורה שאלה משונה.

אבל האמת היא שבחודשים המוקדמים והראשונים של החיים, רוב ההורים – וודאי הורים בפעם

הראשונה – מתקשים להנות מההורות, מהילד.

הלידה מעוררת הרבה מאד חרדות ופחדים בנוגע לשאלה כיצד נכון לנהוג עם התינוק, וגם עומס המטלות היומיומיות החדשות והבלתי מוכרות, מקשה למצוא בכך הנאה. אמהות אומרות לנו לפעמים “אני רק רוצה שהוא ירדם כבר… וזו הרגשה איומה”.

תחושות אלה קשורות אף הן לחוסר החיבור לידע – הורות לא נלמדת בבית ספר, וכיוון שאנשים מגדלים ילדים בתוך תאים מבודדים – מי שעוד לא הורה, לא נחשף לחוויה.

המפגש בתוך הסדנא מעניק כלים ותרגילים שיוצרים תחושה של ביטחון:

הלימוד מאפשר להורים להרגיש שהם יודעים מה לעשות ואיך לתקשר עם תינוקם.

כאשר לומדים איך להעניק לתינוק סביבה מותאמת ומרגיעה, הוא יוכל גם לישון טוב יותר ולזמן ארוך יותר, מה שישפר עוד את תחושת ההנאה של ההורים.

במקביל, המפגשים מעניקים חוויה חברתית נינוחה, עם הורים אחרים שנמצאים בשלב דומה,

וחווים התלבטויות קרובות. לא פעם – דווקא שאלה של אמא אחרת, תפתח מקום חדש עבורך.

הבסיס ההתפתחותי הראשון של ילדכם

שלושת החודשים הראשונים הם עמודי התווך של התינוק: אם הם אינם יציבים, לעולם ועד המערכת המוטורית-חושית תהיה על בסיס רעוע.

כשעובדים עם ילדי גן וגם עם מבוגרים בשיטת פלדנקרייז ובשיטות אחרות, רואים את ה”תיקונים” שילדים ואנשים צריכים לעשות כדי לפצות את עצמם על חסרים התפתחותיים מוקדמים.

למשל: ילד בן 4 הגיע אלינו לאבחון. הטענה הייתה שהוא “לא שקט”. זהו ילד חברותי, נבון, נהדר – אבל הוא מצקצק עם הלשון (ס…ס.ססס.),

נוהג ללכת על קצות האצבעות, ומגלה הרבה מאד חוסר שקט. על פי תפיסת “צעד ראשון” כל התופעות קשורות זו לזו ונעוצות בחודשים הראשונים לחיים.

למשל: הליכה על קצות האצבעות מתחילה מהקשתה של הגב, כתוצאה משכיבה מרובה עליו בראשית החיים.

תחושת חוסר שקט קשורה אף היא למצב שבו כתינוק הוא שכב על גבו ולא עורסל והוחזק מספיק – על מנת להרגיש רגוע בתוך גופו.

בשיחה עם אמו היא סיפרה שאכן כתינוק הוא כמעט לא הוחזק על הידיים, וגם אז היה לא רגוע, אלא כשנתנו לו מוצץ.

איך יכולנו למנוע את הבעיה של הילד אם היה מגיע אלינו כבר בגיל 0-3 חודשים? אנו מאמינים שיש חוקים התפתחותיים ידועים ומשותפים לכל הילדים, ואם התינוק עובר דרך כל השלבים בהתאם ל”חוקי הדרך” – רוב התקלות ימנעו.

שיטת “צעד ראשון” מציעה כיצד להתנהג עם התינוק כך שמינקות הוא יזכה לסביבה מיטבית להתפתחות, ויקבל את כל מה שהוא זקוק להתמודדויות העתידיות שלו כאדם בוגר.

לולא התסבוכת שנקראת “העולם המודרני” – ודאי לא היה בכך צורך. לא בסדנאות, ולא בשיעורים.

אך העולם המודרני על כל יתרונותיו הביא איתו גם דרכי התנהגויות שגויות ומעוותות

(למשל: להשכיב את התינוק בעגלה למשך שעות ארוכות על גבו…). כיוון שאנו- כולנו – חלק מהתרבות הזו, אנחנו לרוב מתעלמים או לא רואים את העיוותים: אז מה, אנחנו חושבים, שיש הרבה ילדים שמנים או ילדים שקשה להם לטפס או המוני ילדים עם לקויות למידה ובעיות קשב וריכוז, או מבוגרים שמתקשים לשבת רגע בשקט עם עצמם. זה נראה לנו “נורמלי”, אבל זה לא.

השיטה מתקנת את העיוותים, וחשוב לעשות את זה מוקדם ככל האפשר.

כלים ותרגילים מעשיים

החיבור לילד, היכולת לחוש אותו – כל אלה אורכים זמן. אבל כאשר יש סל של כלים מעשיים, אפשר לתת מענה לצרכי היסוד של התינוק, אפילו כשהאינסטינקטים ההוריים עוד לא מושלמים…הידע שעומד מאחורי כלים אלה לא קשור לטמפרמנט של התינוק המסוים, או לאופיו, אלא מושתת על קודים ברורים שניתן ללמוד.

התרגילים בסדנה עוזרים גם להורה לא מנוסה לגדל את תינוקו כאילו זהו ילדו השלישי… משום שאלה תרגילים פרקטיים, ברורים לחלוטין, שהועברו על ידינו למאות רבות של הורים ותינוקות. בפרקטיקה ראינו שכאשר משתמשים בתרגילים – נוצרת חווית הורות נינוחה יותר ממש מראשית הדרך.

בין הנושאים שיועברו בסדנה:

כיצד להשתמש במנשא ואיזה מנשא מומלץ ?

בעיות גזים אצל תינוקות ואיך תוכלו לעזור לתינוק כשהוא סובל מהן ?

מה גורם לתינוקות להירגע ואילו טכניקות מומלצות ?

באילו אביזרים מומלץ להשתמש ומתי ?

לאיזה סוג של תקשורת זקוקים תינוקות בגיל זה ?

מהן סדנאות “צעד ראשון”?

הסדנאות לליווי התפתחותי לתינוקות מיועדות ללוות את תינוקכם ואתכם במסע ההתפתחותי המשמעותי של חייו.

מסע זה משול לכניסה לבית ספר עם הרבה כיתות, כשבו כל כתה דורשת התייחסות שונה ומעמיקה. לכם, ההורים, יש אפשרות חד פעמית לתמוך בילדכם בעת הגדילה, ובעיקר – ללמוד איך להיות עבורו סביבה התפתחותית מעשירה וטובה.

מחקרים רבים מראים שככל שהורים מקדישים זמן רב יותר ותשומת לב איכותית לתינוקם בשלבים המוקדמים של חייו, כך הוא יגדל להיות אדם בעל יכולות מוטוריות, חושיות וקוגניטיביות מפותחות יותר.

אנו, ב”צעד ראשון” נרצה ללמד אתכם כיצד תינוקכם יוכל להתפתח טוב יותר – באמצעותכם ההורים.

הסדנאות ב” צעד ראשון” מלוות את הגדילה של ילדכם מרגע הלידה ועד לגיל שנתיים.

לאורך תקופה זו, שיטת צעד ראשון מציעה סדרות של מפגשים העוסקים בשלב ההתפתחות הרלוונטי.

המפגשים כוללים התנסות חווייתית בקבוצה, כאשר כל הורה מתרגל עם ילדו באופן פרטני.

התרגילים פותחו במיוחד עבור סדנאות ליווי התפתחותי לתינוקות בשיטת ”צעד ראשון”, ולא ניתן ללמדם במקומות אחרים.

העבודה נעשית באמצעות תנועה, מגע, כמו עיסוי תינוקות, ושימוש באביזרים המותאמים לשלב ההתפתחותי.

במקביל בתוך המפגשים שזורות הרצאות שעוסקות בהתמודדות ההורית עם נושאים שונים בחייו של תינוק, כמו התמודדות עם בכי, הרמת ראש, הרגעה, תקשורת ושפה, שינה, התפתחות קוגניטיבית ועוד.

הסדנאות לתינוקות מתנהלות בקבוצות של 8-10 תינוקות והוריהם, במרחב ממוזרן כולו, ממוזג, ועם ציוד מגוון המותאם לשלב ההתפתחותי של הילדים.