הגישה שלנו

עבודה עם הילד על תהליך למידה מחדש של כל שלבי ההתפתחות שהחסיר, כמפתח ליצירת השינוי.

הסבר: כל שלב התפתחותי מוביל לשלב הבא והוא הבסיס להתהוותו. בכל אבן דרך בהתפתחות של התינוק, טמונה “כיתת לימוד” משמעותית, בתוכה מופנמים ומתקבעים אספקטים רבים של ההתפתחות הנוירו סנסומוטורית. חזרה עליהם, לימודם מחדש ואימון קבוע בהם, יובילו את המוח ומערכת העצבים לשיפור מיומנות ביצועית ולבניית בסיס יציב ליכולות הלימוד העתידיות הנדרשות לילד.

הלמידה מחדש של כל השלבים והטמעתם במוח, היא זו שמאפשרת את השינוי ההתנהגותי.

ניקח לדוגמא ילד בן שש, שהרמה ההתפתחותית שלו מתאימה לגיל חמישה חודשים. לפי שיטת העבודה של צעד ראשון לא אומרים: “הילד בגיל כרונולוגי בו הוא צריך ללכת, אז נלמד אותו ללכת”, אלא מתאימים את התהליך לשלב ההתפתחותי האמיתי בו נמצא הילד, במקרה זה: גיל חמישה חודשים.

מכאן, מתחילים לעבוד איתו על מיומנויות המתאימות לגיל ההתפתחותי שלו אותן הוא לא עבר, כמו: לשכב על הבטן, להתהפך, להתיישב לבד וכן הלאה, ומתקדמים צעד אחר צעד עד שמדביקים את גילו הכרונולוגי. מה שקורה מבחינת הילד הוא, שפתאום, מגיעה אליו אינפורמציה שמתייחסת למקום בו הוא נמצא והוא יכול להכיל אותה וחשוב יותר- ללמוד ולהגיב אליה.

גם כשיש פגיעה או תסמונת מוחית, קיימת יכולת למידה

הסבר: ילדים לא בהכרח יישארו עם מוגבלות כל ימי חייהם גם אם נולדו איתה, כיוון שהמוח בתגובה לגירויי למידה מתאימים, מסוגל לארגן מחדש את רשת חיבוריו וגם אם חלק מסוים נפגם – אחר יכול למלא את מקומו ואף להחליף תאים ישנים בחדשים. באמצעות למידה ניתן לארגן מחדש את רשתות החיבורים במוח ולהגיע ליכולות התפתחות משופרות ומשוכללות. הילד לומד כיצד להפסיק להשתמש בהתנהגויות משובשות שאומצו על ידו בשל לקותו (וההורים מקבלים הדרכה כיצד לשנות אותן), ואיך ליצור תפקודים חדשים המתאימים לשלב בו הוא נמצא.

לדוגמא: ילד בן ארבע שידע להתקדם רק באמצעות זחילה על הישבן. בתהליך העבודה איתו בצעד ראשון, יצר הצוות את התנאים שמאפשרים לו להתקדם בדרך זו, ולימד אותו מההתחלה כיצד לזחול נכון ומשם כיצד להתקדם לעמידה ולהליכה.

אינטנסיביות טיפולית

הסבר: התהליך הטיפולי צריך ראשית לשנות את הרגלי התפקוד המשובשים אשר מפריעים לילד ללמוד ולהטמיע במקומם, בפרק זמן קצר, למידה חדשה ואיכותית של הרגלים. לכן, אנו עובדים עם הילד והמשפחה באופן אינטנסיבי, המאפשר תרגול רב, חזרה והטמעה.

יצירת סביבה התפתחותית

הסבר: סביבה התפתחותית היא סביבה שיוצרת עבור הילד גירויים מתאימים ללמידה חושית ומוטורית מיטבית. סביבה כזו כוללת את ההורים, האחים והאחיות, בני המשפחה המורחבת, חבריו של הילד, צוות הגן או בית הספר והבית עצמו. האינטראקציה עם סביבה לימודית מתאימה מהווה מרכיב חיוני ובעל השפעה על התפתחות הילד והינה חלק מרכזי בחשיבה ובהכנה של צוות ההדרכה.
במרכז צעד ראשון אנו גם משלבים (תחת השגחה) את הילד במפגשים עם ילדים נוספים לשם יצירת אינטראקציות חברתיות נורמטיביות.
פעמים רבות במהלך התהליך, הצוות אינו פונה ישירות אל הילד אלא מכוון לשינוי של התנהגות ההורים או לשינוי של הרגלי הבית והמשפחה. אנו מנתחים את ההתנהלות היומיומית של הסביבה עם הילד בהיבט המוטורי וההתנהגותי ומנחים ליצירת שינויים.

לדוגמא, ילד שעדיין אינו הולך ונשען על הוריו על מנת לנוע במרחב – אנו מנחים את הסובבים אותו במקום להיות משענת יציבה – להיות משענת דינאמית, שתאלץ אותו להתמודד עם מערכת שיווי משקל ולפתח את הרפלקסים המתאימים, ובכך ללמוד לסמוך על עצמו ולא על ה”קביים” של הסובבים אותו. צוות המטפלים הקבוע ובני המשפחה הגרעינית לומדים הרגלי התנהלות שונים עם הילד, וכך מכניסים את תהליך התרגול והלימוד כחלק אינטגרלי מפעולות חיי היומיום וההרגלים השגרתיים.
דוגמה נוספת היא ילד אשר הורגל להיות פאסיבי בתהליך ההתלבשות – אנו מנחים לכך שגם הליך שגרתי זה הופך להיות תהליך לימודי הלקוח מתוך הסביבה, ומוגדר גם כמטרה בתהליך.

אינטגרציה טיפולית

הסבר: שיטת הטיפול של צעד ראשון משלבת בין כל האלמנטים ההתפתחותיים: המוטוריים, החושיים, ההתנהגותיים, הרגשיים, החברתיים והמשפחתיים. היא מתייחסת לכולם יחד ולכל אחד לחוד מתוך ראייה היקפית ורחבה ביותר של כל המערכות. שפת הטיפול שלנו והציר הטיפולי הינם השפה הסנסומוטורית, כאשר באמצעותה אנו מגיעים לאספקטים הרחבים יותר של ההתפתחות.

דוגמא: אנו מזהים שמקור הקשיים בדיבור אצל אחד מהילדים המטופלים על ידנו, קשור לעובדה שהוא לא למד כיצד ליצור קשר עין עם הסביבה. ילד המתקשה בקשר עין, יתקשה בלמידה באמצעות חיקוי, שכן חיקוי דורש קשר עין מאורגן ונכון. במקרה כזה, נעבוד איתו על מיומנות הושטת היד לחפץ שהיא מיומנות ראשונית המחייבת קשר עין. כאשר ילמד להושיט ידו לאובייקט רצוי, לאחוז אותו ולשחק איתו, נדע שמערכת העצבים שלו מאורגנת יותר ומוכנה ללמידה.

פירוק פונקציה

לפי שיטת צעד ראשון, אנחנו יודעים לראות ולבודד כל גורם בהתפתחות לחוד ולהבין את הקשר סיבה-תוצאה.

ההורים כשותפים משמעותיים בתהליך הטיפולי

הסבר: ההורים הם חלק בלתי נפרד מהתהליך הטיפולי בצעד ראשון. שיתוף הפעולה איתם הכרחי להצלחה הטיפולית בילד. לכן, לאחר שהילד עבר אבחון תפקודי, נבחנות גם אינטראקציות שונות כמו אופן המשחק של ההורים עם הילד, תגובתם לקשיים של הילד, מידת התמיכה והאמפטיה שלהם וכן הלאה. מצפייה בפעילות ההורים עם ילדם ניתן ללמוד הרבה על דינמיקת ההתפתחות של הילד.
לפי שיטת צעד ראשון,  גם ההורים יכולים להיות דמויות טיפוליות עבור הילד, ולכן הם מקבלים הדרכה כיצד להכניס את עקרונות הטיפול בו לחיי היום יום ולכל הפעילויות המשותפות איתו.
דוגמא לכך, היא עבודה שנעשתה בצעד ראשון עם ילד שאחת מהבעיות התפקודיות שלו הייתה העדר יכולתו לאחוז ולאכול לבד. על מנת להקנות לו מיומנויות אלו, היה צורך לחזור איתו אחורנית לשלב של אכילה באמצעות הידיים. כאן נכנסו ההורים לתמונה והסתבר שמסיבות תרבותיות הם לא אפשרו ואינם מאפשרים לאכול באמצעות הידיים. לאחר שההורים קיבלו הסבר מקיף על חשיבות האכילה באמצעות הידיים כערך התפתחותי, הם שינו את הרגליהם והתנהגותם כלפי הילד וכך יצרו סביבה התפתחותית שונה עבורו, באמצעותה למד מיומנויות אחיזה ואכילה עצמאיים.

תקשורת בין כל גורמי הטיפול

הסבר: הצוות המקומי הרחב של צעד ראשון שואף לתקשורת ותאום מקצועי מול כל הגורמים המעורבים בטיפול בילד: המטפלת, הגן, ההתנהלות בבית וכן הלאה. שיטת עבודה זו מאפשרת ראייה מקצועית כוללת ומכוונת וכמובן נותנת להורים ביטחון רב בידיעה שיש להם כתובת לשאלות ולהתייעצות גם במהלך התהליך בפועל וגם בין הטיפולים.

לכל תהליך ישנה מנהלת תהליך, המהווה עבור המשפחה גורם מאחד אשר רואה את כל התמונה.