רגע לפני שהולכים

מאת שי זילברבוש

עמידה והליכה הינם השלבים האחרונים בהתפתחות התינוק מיצור חסר אונים לתינוק בעל יכולת שלמד להתהפך, לזחול, להתיישב ולעבור לעמידה ולהליכה.
השינוי אותו עובר הילד ממצב של שכיבה על הבטן, בו אין כלל התנגדות לכוח הכובד למעבר אל הברכיים ולישיבה ומשם לעמידה, דורש מיומנויות של שיווי משקל.
תינוקות אשר עוברים את כל השלבים ההתפתחות המוטורית נעמדים לקראת גיל 8-10 חודשים. תינוקות אשר אינם מתיישבים בעצמם והושבו על ידי הוריהם עלולים לגלות קושי בניסיון לעמידה, מפני שלא ירגישו בטוחים. לרוב הם יעמדו עם בתנוחה שאינה יציבה כאשר כפות הרגליים פתוחות מדי ולכן התינוק בהדרגה מוותר על ניסיונותיו להיעמד.
המעבר מעמידה על שש לישיבה כמוהו כמעבר ישיבה לעמידה, המיומנות הינה ביכולת לשמור על שווי משקל, להשתמש ברגליים למקם אותן נכון ולהתיישב או להיעמד.
הורים רבים מעמידים את ילדיהם הרבה לפני הזמן, וזאת עקב העובדה שהם מבחינים שהילד רוצה לדחוף ברגליו ולהיעמד. אמת הדבר, הילד מנסה לדחוף כי הוא נשלט במידה מסוימת על ידי רפלקסים המניעים אותו לעשות כך.
הטעות של ההורים הינה בהבנת התהליך, הרצון של הילד לדחוף צריך לבוא לידי ביטוי בלמידה להתהפך ובלמידה לזחול כאשר בשני האופנים, הרגליים דוחפות את הרצפה אך לא למטרת עמידה.
במקרים רבים כאשר ההורים מגלים שהילד נעמד בפעם הראשונה, הם “קופצים על המציאה” ומתחילים להעמידו באופן קבוע. לדעתי, אין למהר להעמידם, וגם כאשר הם נעמדים בעצמם אין צורך לעודד את התהליך. המלצתי היא להניח את התינוק על הגב ולאפשר לו להתהפך אל הבטן ומשם לעמידה על שש משם לישיבה ורק בסוף לעמידה.
הרוב המכריע של הילדים נעמד בעזרת חפץ: כסא, ספה ואפילו הורה.
ילדים יכולים ללמוד להתרומם דרך השווי משקל העצמי שלהם ולא בעזרת חפצים. אני מציין זאת היות ומאוחר יותר רוב הילדים לומדים כבר להיעמד ללא תמיכה. כלומר, זהו בסופו של דבר התוצאה המתבקשת.
ממליץ בשלב זה להניח את הילד באמצע החדר רחוק מחפצים שיכול להתרומם דרכם ולאפשר לו תנועה בזחילה. כמו כן, כדאי לקחת את הילדים למשטחים פתוחים כגון פארקים, חוף ים מקומות בהם אין הילד יכול להשתמש בחפצים בכדי להתרומם.
חזרה על תהליכים אלו מאפשר לילד תוספת רבה של למידה והתפתחות מוטורית, חיזוק מערכת השרירים והתמודדות נוספת עם שווי המשקל.
ככל שתהליכים אלו יהיו ארוכים יותר כך העמידה תהיה יציבה יותר וההליכה יעילה ונכונה. 

ובאשר לטענה השגורה: “בסופו של דבר כולם הולכים”! לא רק שטענה זו אינה נכונה, אלא אף מטעה רבים!
סייח היוצא לאוויר לעולם, מצליח בפחות מדקה לעמוד על רגליו ולהתחיל ללכת.
לעומת זאת, לתינוק אנושי התהליך אורך כשנה. הסיבה לכך היא שהתינוק מפתח את מוחו ואת יכולתו ללמוד, לחשוב וליצור. למידה זו מתרחשת דרך תנועה והתנועה הינה הכלי שבאמצעותו מפתח הילד את יכולותיו השכליות והרגשיות. אם התינוק אינו מתנועע כראוי, חל שיבוש בתפקודים המוחיים הדרושים לגיל מאוחר יותר, כגון: למידה בביה”ס, תפקודים חברתיים, קשב וריכוז וכן הלאה.

שיטת צעד ראשון
שיטת צעד ראשון, הינה שיטה ייחודית להנחיית הורים ותינוקות, אשר פותחה על ידי שי זילברבוש, על בסיס עקרונות שיטת פלדנקרייז, במטרה לאפשר לכל תינוק מימוש מלא של יכולתו התנועתית וההתפתחותית.
על פי השיטה, לתנועה ולמגע תפקיד מרכזי בחיינו. הם מהווים בסיס הכרחי בעיצוב חוויותיו של התינוק ובהתהוות התפקוד היומיומי, הדימוי העצמי והאישיות כולה. בנוסף, דרך התנועה מתפתחים יכולות הלמידה, האינטליגנציה והקוגניציה.
כאשר תינוק מדלג על שלב בהתפתחות המוטורית שלו הוא מפסיד חלק מחוויית הלמידה שלו, דבר המשפיע על חייו בהיותו אדם בוגר בכל הרבדים.

מרכז צעד ראשון, 03-6487253, www.first-step.co.il

שי זילברבוש הוא מנהל מכללת צעד ראשון, מומחה לליווי התפתחותי בתינוקות ולהנחיית הורים ומפתח שיטת צעד ראשון.

רגע לפני שהולכים – מאת שי זילברבוש

10