עצמאות התינוק והקשר לזחילה ותנועה

מהיום בו נולד, עובר התינוק חוויות אשר חושפות אותו לעולם ודורשות ממנו הסתגלות. כאשר תינוק לומד להסתגל לעולם, לשינויים החלים בו תוך תחושת בטחון של הורה, יכולה להתפתחעצמאות. 
"יום העצמאות " הראשון של התינוק הינו היום בו מתחיל הוא לזחול. שלב הזחילה מהווה את נקודת הציון הראשונה והמשמעותית שבה מממש התינוק את עצמאותו המוטורית, אשר כמובן תלויה בעצמאותו הרגשית.
תינוק חסר בטחון, מבוהל, צמוד לאמא, אשר חווה את העולם והאנשים בו כמאיימים- עלול להתעכב בזחילה ובתנועה בכלל, מסיבות רגשיות ומוטוריות כאחד. למשל: כשרפלקס מורו (רפלקס "הבהלה") עדיין "פעיל" במערכת, הוא מונע מרפלקסים של שיווי משקל להילמד בצורה תקינה, שזהו הבסיס ליכולת זחילה על שש ולמיומנויות עתידיות כגון הליכה או טיפוס.
התמודדות עם קושי ופתרון בעיות גם כן יוצרים תחושת מסוגלות ובעקבותיהם עצמאות. להורה תפקיד חשוב בהקניית הביטחון לשינויים ולסביבה דינאמית אשר תשרת את התינוק במיומנות הזחילה

מבחינה רגשית: מערכות היחסים שהתינוק בונה, הביטחון שרוכש, יחסי האמון שרוכש עם הסביבה, תחושת העצמי, תחושת ההישג וההצלחה האישית, הם אבני דרך חשובות בפיתוח עצמאות עתידית.

מבחינה מוטורית: יכולת תנועתית, טונוס שרירים, מערכות חושים מפותחות, שיווי משקל מפותח מאפשרים לתינוק לממש את הסקרנות והרצון להגיע לחפצים בסביבה ומובילים לעצמאות.

השאלה: מה קודם למה?!
האם היכולת הרגשית להיפרד מובילה למימוש זחילה ותנועה עצמאית? או יכולת לזחול ולהתרחק מאמא מבססת ומתרגלת את העצמאות של התינוק?

התשובה:
התהליך ההתפתחותי של התינוק, במידה ונעשה בצורה נכונה תוך תמיכה ועידוד מצד הסביבה, מכוון ליכולת עצמאות ממש מיומו הראשון של התינוק מחוץ לרחם.

כיצד יכולה הסביבה התפתחותית להוות בסיס לעצמאות?

  1. בתחילת הדרך: הקניית בטחון, הענות לצרכי התינוק ומתן מענה יעיל ולבכי ולקושי בגילאי 0-3 חודשים
  2. מתן הזדמנות להתמודדות ופתרון בעיות במינון קטן מגיל לידה (לא מיד לעזור ולהקל עליו את ההתמודדות, לא מיד ל"הוציא" לו את היד מתחת לחזה לאחר שהתגלגל עליה)
  3. חשיפה לשינויים: המצאות בסביבת אנשים שונים ומצבים משתנים, יאפשר מזעור נושא "חרדת זרים"
  4. הצבת אתגרים מוטוריים והזדמנויות בכדי להקנות לתינוק תחושת מסוגלות והצלחה
  5. לאפשר אכילה עצמאית
  6. יכולת פרידה של אמא והעברת מסר שההתרחקות והעצמאות המוטורית היא לגיטימית ולא מסוכנת.

אם נחזור לשלב הזחילה (אשר מתהווה סביב גיל 6-10 חודשים) ולכל שלבי התנועה הבאים אחריו, נראה כי שלבים אלה חושפים את התינוק לסיטואציות רבות המייצרות התמודדות. הוא נדרש לעבור מעל חפצים , להזיז מחסומים מדרכו, לטפס, לזחול או ללכת על משטחים ומרקמים חדשים שאולי לא מכיר (חול, דשא, חצץ….), להגיע לחפץ מרוחק או גבוה, להעביר משקל מרגל לרגל מבלי ליפול ועוד….
התמודדויות עם שינויים ומציאת פתרונות לבעיות הן אלה המייצרות תחושת הישג, שבעקבותיה התינוק יעז יותר ויחוש בטחון להתרחק ולהיות עצמאי יותר.
כשהתינוק זחל והתרחק וההורה לא נמצא פיזית לידו, התינוק "נאלץ" להתמודד לבד ולגלות סוג של עצמאות.
אחת הבעיות של התרבות המודרנית היא ריבוי הצעצועים בסביבת התינוק. הצפה זו גורמת לתינוקות רבים להיות פסיביים, לאבד עניין מהר ומביאה לחוסר מוטיבציה שהוא המרכיב העיקרי לתנועה המובילה לעצמאות.
התחושה של תינוק המצליח בכוחות עצמו להגיע לחפץ מעניין, שנמצא במרחק ממנו גורמת לתחושת בטחון ביכולותיו ומעודדת ניסיונות לעצמאות.

תרגילים לעידוד העצמאות בגילאי 10חודשים ומעלה:

  1. לעודד את התינוק להתקדם אל המשחק ובכל פעם להרחיק מעט את המשחק או להניחו על משטח המעודד טיפוס
  2. לאפשר לתינוק לטפס לבד על חפצים (בהשגחת מבוגר) וכמובן, למצוא דרך לרדת. לאפשר לו להתנסות במספר אופני ירידה בכדי שיוכל להכיר ביכולותיו הגופניות וילמד לסמוך על עצמו לכשירצה לטפס ולרדת מבלי לפחד להתנסות בכך
  3. לעודד את התינוק לעבור מעל מכשולים, ואפילו ליצור עבורו כמה כאלה – ערימת כריות קטנה, שרפרף, חבילת חיתולים….
  4. להשתדל לא להזיז מיד את כל חפצי החדר הצידה, להשאיר מספר חפצים המגרים לתנועה, טיפוס, גלישה, גלגול, כמובן תוך יצירת סביבה המגינה מפציעות
  5. לשבת במרחק מה מהילד בעודו מתנועע ולהסתכל כיצד מתנסה בחוויה ומצליח. אין צורך לעמוד כל הזמן לידו. לתת לו את התחושה שאתם סומכים עליו ומאפשרים לו להתמודד.

תחושת ההצלחה והסיפוק שיחווה התינוק לאחר שעמד באתגר הגופני והפיזי שהציב לעצמו תלווה אותו לאורך חייו בהמשך ותעודד אותו להמשיך ולגלות את העולם בעצמו. בנוסף, כל חוויה שכזו מחזקת את היכולות המוטוריות שלו ומאפשרת לו לשפר את מיומנויותיו. קואורדינציה, טיפוס, גלישה, מערכת שיווי משקל, חיזוק חגורת הכתפיים ועוד ועוד.