2.5 עד 4 שנים

מהן סדנאות “צעד ראשון”?

הסדנאות לליווי התפתחותי לתינוקות מיועדות ללוות את תינוקכם ואתכם במסע ההתפתחותי המשמעותי של חייו.
מסע זה משול לכניסה לבית ספר עם הרבה כיתות, כשבו כל כתה דורשת התייחסות שונה ומעמיקה. לכם, ההורים, יש אפשרות חד פעמית לתמוך בילדכם בעת הגדילה, ובעיקר – ללמוד איך להיות עבורו סביבה התפתחותית מעשירה וטובה.
מחקרים רבים מראים שככל שהורים מקדישים זמן רב יותר ותשומת לב איכותית לתינוקם בשלבים המוקדמים של חייו,כך הוא יגדל להיות אדם בעל יכולות מוטוריות, חושיות וקוגניטיביות מפותחות יותר. אנו,ברשת מרכזי “צעד ראשון” רוצים להראות לכם כיצד תינוקכם יוכל להתפתח טוב יותר – באמצעותכם, ואיך תוכלו למנוע שיבושים ועיכובי התפתחות בעתיד.
הסדנאות ב”צעד ראשון” מלוות את הגדילה של ילדכם מרגע הלידה ועד לגיל שנתיים.
לאורך תקופה זו אנו מציעים סדרות של 6 מפגשים, לכל שלושה חודשי התפתחות.
המפגשים כוללים התנסות חווייתית בקבוצה, כאשר כל הורה מתרגל עם ילדו באופן פרטני.
התרגילים פותחו במיוחד עבור סדנאות “צעד ראשון”, ולא ניתן ללמדם במקומות אחרים.
העבודה נעשית באמצעות תנועה, מגע, כמו עיסוי תינוקות, ושימוש באביזרים המותאמים לשלב ההתפתחותי.
במקביל בתוך המפגשים שזורות הרצאות שעוסקות בהתמודדות ההורית עם נושאים שונים בחייו של תינוק, כמו התנהגות (התמודדות עם בכי, הרמת ראש, הרגעה), תקשורת ושפה, התפתחות קוגניטיבי ועוד.

הסדנאות מתנהלות בקבוצות של 8-10 תינוקות והוריהם, במרחב ממוזרן כולו, ממוזג, ועם ציוד מגוון המותאם לשלב ההתפתחותי של הילדים.

בני שנה ומעלה
ביסוס ההליכה והכנה לקראת גן הילדים

סדנאות אלה מחולקות לשתי קבוצות נפרדות:
1. ילדים שנעמדו, לעיתים נעזרים בקירות כדי לנוע – אך אינם הולכים באופן עצמאי
2. ילדים שכבר הולכים באופן עצמאי לחלוטין.

בשלב הזה הסדנאות מספקות לכם ההורים מרחב לעבודה תנועתית טובה ומאתגרת עם ילדכם, וכן מענה לקשיי התפתחות שונים ובעיות שאפשר לאתר רק בגיל זה.

מי זקוק לליווי התפתחותי אחרי גיל שנה?

אנו מאמינים כי למעשה כל ילד זקוק לליווי התפתחותי גם בין גיל שנה לשנתיים. מקובל יותר לקחת פעוטים בגיל זה למרחב משחקים (“ג’ימבורי”). מרחב כזה הוא אתגר חשוב שמציע לפעוט גירויים שלא קיימים בסביבה הביתית. אלא שבמרחב זה הפעוט מביא את הרגליו התנועתיים לסביבה, ואיתם הוא פועל.
לעומת זאת, ב”צעד ראשון”, אנו מציעים לפעוט סביבה מאתגרת ומערכת של גירויים מובנים שדורשת ממנו לרכוש מיומנות חדשות והרגלי תנועה טובים יותר. בדרך זו הפעוט יכול לפתח את איכות התנועה והחישה שלו למקסימום.

מה קורה בסדנא המיועדת לפעוטים בני שנה ומעלה?

הסדנא מציעה סביבה פעלתנית ומאתגרת, שבתוכה הפעוטים יכולים לעבוד עם ההורים – וגם באופן עצמאי יותר ויותר.
בתוך כך, המדריך המקצועי בוחן את יכולת הלמידה של הפעוט, מסתכל על ההרגלים התנועתיים שנרכשו בשלבים מוקדמים יותר,
ומזהה את המקומות שבהם נדרשת למידה מחודשת או מעמיקה.
במקביל, מוצעים תרגילים שמאפשרים להורים להמשיך ליהנות ממפגש תנועתי ותחושתי עם ילדם גם בבית.

אילו עיכובים וקשיים אופיינים לגיל זה?

לא פעם קשה לזהות בעין בלתי מקצועית את העיכובים ההתפתחותיים האופינים לגיל: יש דברים שנראים ומוגדרים “נורמלים” בעיני הסביבה, אך למעשה הם מעידים על עיכוב ובעיה, שודאי יתבטאו רק בגילאים בוגרים יותר – למשל כשהילד יידרש להתחיל לכתוב, לשחק בכדור וכדומה.

לאחת הסדנאות שלנו הגיע ילד בן 14 חודשים שעמד כבר ואף התחיל ללכת כשהוא נעזר בחפצים. לכאורה – ילד בעל התפתחות תקינה.
בסדנא, שמנו לב שהפעוט הזה נהג ללכת צמוד מאד לקירות, כשהוא מפעיל כוח רב מדי באחיזה. ברמה התנהגותית – הוא היה צמוד מאד לאמו, והתקשה להיפרד ממנה לצורך הפעילות.
זיהינו אצל הפעוט בעיה במערכת התחושה העמוקה שלו: הילד נרתע ממגע עמוק ונבהל מרעשים,
וכתוצאה מכך נוצרה גם בעיה במערכת שיווי המשקל כי הילד לא הונע מספיק בינקות.
הבעיות בחישה ובתנועה חוזקו על ידי התנהגות של האם, שנהגה ללוות את הילד ב”תזהר!”, “שים לב!” – גם כשלא היה בכך צורך.
התוצאה הייתה ילד שחווה את העולם כמקום מסוכן – גם ברמה פנימית (הוא מרגיש חוסר בשיווי משקל וקושי לזהות את מיקומו במרחב) וגם ברמה חיצונית (אמו כנראה חושבת שהעולם מסוכן, שאם לא כן – לא הייתה מרבה להזהיר אותו).
אבחון הבעיה איפשר לאם לעשות שינוי התנהגותי משמעותי. במקביל, ניתנו תרגילים שעזרו לחזק את מערכת התחושה העמוקה (אשר אחראית בין השאר על היכולת של הילד לזהות את איברי גופו ולפעול איתם) וכן תרגילים לחיזוק שיווי המשקל.
כל זאת – באווירה כיפית, נעימה ומבלי להגיע למצבים כפייתיים. עד לסיום הסדנא הפעוט הלך באופן חופשי ובטוח,
והתנסה בעוד ועוד פעילויות מאתגרות.
במכתב שכתבה אמו בסיום הסדנא נאמר: “בהתחלה לא הבנתי למה אתם רואים בעיה, וזה אפילו הרגיז אותי. בסך הכול רועי הוא ילד רגיל, שעשה את ההתפתחות שלו באופן סביר. אבל מתוך המפגשים ואחרי כמה שיחות אישיות עם המדריכה,
יכולתי לראות שרועי מאד מפחד לעשות דברים חדשים, מתוח, ועושה כל דבר בצורה נוקשה. הסדנא הובילה את שנינו לשינוי משמעותי. אני בטוחה שנתתי לו מתנה לכל החיים”.

הקשר בין המערכת התנועתית והחושית לבין התפתחות החשיבה והשפה

החברה שלנו נוטה להעריך מאד – ואולי להעריך מדי – את כישורי המחשבה והשפה.
אין ספק שכישורים אלה משמשים מאד את האדם המודרני בעבודתו ובחייו.
אך הערכת היתר גורמת לנו לשכוח שכישורי חשיבה ושפה נשענים על בסיס עמוק יותר – בתחושה ובתנועה.
אפשר לחשוב למשל על הדרך שבה ילד לומר מהי בננה: אולי הוא נגע בבננה על השולחן, מישש אותה, או ראה את אימו חותכת בננה ואומרת לו שהנה, תכף יקבל את הבננה שלו. בהתחלה הוא לא יודע שהדבר (האובייקט) הוא בננה, אבל השילוב בין המערכות החושיות : ראייה, שמיעה, מגע, טעם – מלמד אותו אט אט לזהות את הקשר.
ז’אן פול פ’יאזה, החוקר הצרפתי הנודע שחקר את ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים, טען שלמעשה ככל שלמידת השפה קשורה יותר לחושים ותנועה – כך הרכישה תהיה יסודית, מעמיקה ונכונה יותר לילד.
ב”צעד ראשון” אנו מלמדים את ההורים לעבוד עם העקרונות הנכונים של רכישת שפה, ולאפשר לילד לפתח בצורה נכונה את יכולת החשיבה שלו.

חשוב לדעת! ככל שילדים חווים יותר תנועה בינקות כך השפה שלהם תבשיל מהר

איך הפעוט מתמודד עם קושי?

זו בעצם שאלה שנכון להפנות גם אלינו, ההורים והאנשים המבוגרים. מה אנחנו עושים כשקשה לנו?
האם אנחנו מחפשים מיד עזרה, או אולי מנסים להתגבר על הקושי, האם אנחנו מתייאשים או מחפשים פיתרון עוקף?
בסדנאות “צעד ראשון” קורה לא פעם שהורים טוענים כי השיעור “קשה לילד”.
זה קורה משום שמבנה הסדנא בנוי כדי לגרות מספר סוגי אינטליגנציה אצל הפעוט: גם שפה, אך גם תנועה במרחב,
גם גירויי ואתגר למחשבה אך גם גירוי למערכת החושית.
הפעוטים מתמודדים בסדנא בין השאר עם גירויים ש”פוגעים” במערכות לא מושלמות, שלא התפתחו עד הסוף. חלקם מתמודדים עם הקושי בהרגשה של פחד וחרדה.
המפגשים בסדנא מיועדים להעלות את הקשיים אל פני השטח ולאפשר התמודדות טובה יותר.
בקרוב – הפעוט ילך לסביבה אחרת, לגן או לפעוטון, ויפגש עם חוויות כאלה ואחרות.
הסדנא מציעה הזדמנות לערוך את המפגש החוויתי בסביבה תומכת ונכונה – כדי להכין את הילד לשלבים הבאים בדרך הטובה ביותר.

עצמאות התנהגותית

ניסיוננו מלמד כי ככל שהילד עצמאי יותר מבחינה מוטורית – כך הוא מסוגל ליותר עצמאות התנהגותית – ומבשיל לפרידה,
להתנסויות חדשות, למפגשים מאתגרים מחוץ לבית.
הסדנא מציעה כלים לביסוס העצמאות המוטורית שתאפשר לפעוט להסתדר טוב יותר בגן הילדים ולתת מענה נכון לדרישות שם. במהלך המפגשים, המדריך מציע מענה לשאלות בתחום ההתנהגותי, ומסייע להורים ליצור תשתית רגשית נכונה לקראת המשך הדרך.

מוטוריקה עדינה

בגיל זה הפעוט עושה שימוש רב במוטוריקה עדינה: לומד לאכול לבד, לשחק, מנסה לצייר.
חשוב לדעת שההתפתחות של המוטוריקה העדינה קשורה ותחוויה במימוש מלא ואיכותי של התהליכים המוטוריים והחושיים עד כה.
כדי להגיע ליכולת גבוהה – מומלץ לחזק דווקא את איכות התנועה הכללית במרחב.