נשימה נעימה 

שיטת “צעד ראשון”, העובדת בעיקר באמצעות תנועה ומגע, מתאימה מאוד לילדים הסובלים מקושי תנועתי, מבעיות בשיווי המשקל ומקשיי נשימה ושינה.

שי זילברבוש, מפתח שיטת “צעד ראשון” ומנהל מכללת צעד ראשון, לליווי התפתחות תינוקות ולהנחיית הורים, אומר כי “ההתפתחות המוטורית של התינוק בנויה breathנדבך על נדבך, כלומר מדובר על תהליך שבו הצלחת כל שלב תלויה בהצלחת השלב שקדם לו. לדוגמה, התהליך הארוך של התמודדות עם שיווי המשקל מתחיל בגיל צעיר ביותר, כשהתינוק מתהפך מן הגב אל הבטן, התנועות הבסיסיות האלו סוללות את הדרך לארגון היציבה ושיווי המשקל ומכינות את הקרקע לזחילה, המובילה לישיבה, לעמידה ולהליכה. אבל, לא רק לפונקציות הגדולות יש משמעות בתהליך ההתפתחותי שעובר התינוק, אלא גם לפונקציות יסודיות יותר, הטמונות בבסיס הפונקציות הגדולות, למשל, מציצה, קשר עין – יד, נשימה, ועוד. “הקשר בין זחילה להתפתחות קשר עין – יד הוא פשוט: כדי לזחול צריך התינוק ללמוד להעביר משקל בשכיבה על הבטן. העברת משקל נעשית מתוך כוונה להגיע עם היד לחפץ מעניין ולאחוז בו. האחיזה מתפתחת דרך הקשר בין היד לעין והקשר הזה אמור להתפתח כבר בשכיבה על הגב, בערך בגיל חודשיים”.
אולם לעיתים, מסיבות שונות, חלים שיבושים בהתפתחות התינוק. “השיבושים נובעים מאי שימוש בתנועות רוטציה יסודית במהלך ההתפתחותי, מחוסר תיאום בטונוס השרירי, מקושי נשימתי המופיע עם הגבלה של תנועות בית החזה והצלעות, ועוד”, מסביר זילברבוש.
כשמתעורר קושי כזה הוא משפיע על רצף ההתפתחות של התינוק. איתור הקושי מחייב את בירור הסיבה הראשונית שגרמה למגבלה. לעיתים קרובות פוגש זילברבוש הורים שפונים אליו בגלל מגבלה מוטורית של התינוק, ומתברר כי הבסיס למגבלה הוא, למשל, קושי נשימתי שהתינוק סובל ממנו מהחודשים הראשונים לחייו. עבודה לפי שיטת “צעד ראשון” מחזירה את הארגון המכני ליעילות מירבית ומתקנת את השיבושים התנועתיים. 
זילברבוש: “נעסוק, לדוגמה, בקושי נשימתי שממנו סובל התינוק. כתוצאה מהפרעות נשימה שונות, השרירים מצויים במצב קבוע של כיווץ ולא מתפקדים ביעילות אלא משתקים את יכולת הנשימה ואת יכולת התנועה. שרירי הנשימה עובדים מעל ומעבר ליכולתם ומגיעים לנוקשות רבה היוצרת קיבעון. מעברי הנשימה נעשים צרים ושרירי השלד חייבים לעבוד מעל ליכולתם כדי לפצות על המגבלה ולדאוג שלמערכת תיכנס כמות אוויר מספקת לתפקוד סביר. במשך הזמן כל מרכיבי השלד הקשורים לנשימה משנים את ארגונם הטבעי ומתפקדים במתכונת של מצוקה. 
השינויים האלה משפיעים על אופן היציבה, ויכולת שיווי המשקל עלולה להינזק ולהשפיע בעתיד על התפקוד התנועתי בצורת ההליכה והריצה”.

כיצד נפתרת בעיה נשימתית כזאת באמצעות שיטת “צעד ראשון”?

“בעקבות העבודה חלה הרפיה של כל השרירים המחזיקים את השלד ומניעים אותו והם מתפנים כדי לעזור לתפקוד הנשימה. המתח והטונוס השרירי יורדים ומעברי האוויר מתרחבים בצורה משמעותית. 
עם זאת, חשוב לציין כי שיטת צעד ראשון אינה תחליף לטיפול תרופתי קונבנציונלי המוצע לתינוקות וילדים הסובלים מבעיות נשימה, אלא אפשרות טיפול נוספת, שלפי נסיוני, משיגה תוצאות טובות מאוד. במהלך השיעורים התפקוד הנשימתי משתפר, תכיפות ההתקפים ועוצמתם פוחתות, יכול ההירדמות, איכות השינה ועומקה משתנים ללא הכר, בד בבד חל שיפור ביכולת התנועה.”
זילברבוש מתייחס לא רק אל המצוקה שממנה סובל התינוק, אלא אל כל המערך המשפחתי סביבו, ונותן דוגמה להשפעת הסביבה המשפחתית על התינוק, עדיין מתחום קשיי הנשימה: 
“ילדים שמתקשים בנשימה נלקחים מיד על הידיים, הולכים איתם, מחזיקים אותם, טופחים להם על הגב, בדרך כלל לא משאירים אותם לשכב במיטה. לעיתים המגע האינטנסיבי הזה שהתינוק זוכה בו בגלל התקף של קושי נשימה היה חסר לתינוק. טיפלתי בילדה בת כמה חודשים שסבלה מבעיות נשימה קשות. היא הייתה הילדה השנייה במשפחה ואמה סיפרה שהיא מונחת במיטה או בלול ברוב שעות היום. ההחזקה שלה על הידיים בזמן התקף היתה עבור התינוקת פיצוי על החוסר במגע.

המגע בתינוקות הוא מאוד עקרוני וחשוב, הורים רבים יודעים זאת, אבל לעתים קרובות אני נפגש עם הורים ורואה שהמגע בתינוק אינו נכון, ולכן העבודה עם תינוקות כוללת הדרכה להורים, אנו מסבירים להם כיצד לשבת בנינוחות בעת החזקת התינוק, להיות מחוברים לתחושת הגוף, להיות מודעים גם למצבו הגופני של התינוק, האם הוא רפוי או מתוח.
היכולת של ההורים ליצור מגע עם ילדיהם היא ברוב המקרים יעילה וטובה ויוצרת ביטחון ושקט פנימי, שחשוב לתהליך, אנו שמים דגש על אופן המגע ועל איכותו, מנחים את ההורים להכיר את צורות המגע השונות וממליצים על התנסות תנועתית (להורה) בשיעור פרטני או בקבוצה, כדי לקבל מושג חוויתי על אופי השיעור והכיוון שלו. שיתוף פעולה של ההורים מגביר מאוד את הסיכוי לשינויי משמעותי במצבו של התינוק או הילד”.

תרגילים לעבודה עם התינוק לשיפור הנשימה והתפקוד:

  1.  שימוש במגע עמוק –  אם אנו טופחים על התינוק באזור בית החזה, הגב, השכמות, הידיים והרגליים, טפיחות עם נוכחות. הטפיחות מהדהדות בתוך הגוף ומרפות את השרירים.
  2. החזיקו את התינוק על הידיים או השכיבו אותו על הגב, הניחו את כפות הידיים על החזה וחושו את אופן הנשימה שלו. שימו לב לאיזה כיוון נעות הצלעות. הניחו את הידיים על החלק הקדמי של החזה, אחר כך על החלק האחורי, לכיוון עמוד השדרה. 
  3. הניעו את כל בית החזה עם קצב הנשימה, למעלה ולצדדים, הישארו בכל כיוון מעט זמן. זהו כיוון פעולת הצלעות בזמן השאיפה, ואנו עוזרים לשרירי הנשימה בפעולתם.
  4. געו בכל צלע בנפרד, ובכל היקף החזה, מעצם החזה ועד לחיבור עם עמוד השדרה. געו במרווחים שבין הצלעות, שם נמצאים השרירים הבין צלעתיים. המגע בצלעות יביא להרפייתן.
  5.  עיברו עם האצבעות לאורך עמוד השדרה משני צדדיו והרגישו כל חוליה בנפרד.
  6. הניחו את כף היד על הבטן והרגישו מה קורה בבטן בזמן הנשימה. האם היא עולה או יורדת? רכה או נוקשה? אפשרו לכף היד ללוות ולהכיר את פעולת הבטן בזמן הנשימה.
  7.  געו בבטן התחתונה תוך עיסוי קל של שרירי הבטן והחזקת הבטן כולה בתוך כך היד, כך שהבטן מכונסת פנימה ולמעלה, לכיוון החזה. שחררו באיטיות את מגע כף היד כך שהבטן תחזור אט אט למקומה.
  8.  חיזרו למצב 2, אך הניעו את בית החזה והצלעות כלפי מעלה ואחר כך כלפי מטה, כדי להדגיש את פעולת הנשיפה. ככל שבית החזה יתרוקן בצורה טובה יותר, פעולת השאיפה תשתפר. יש לדאוג שפה התינוק יהיה פתוח כדי לאפשר הוצאת אוויר מירבית.
  9.  פיתחו מעט את פה התינוק ובהדרגה גם את הלסת, געו מסביב לפה, בשפתיים ועסו קלות את השרירים סביב ללסת. אם אפשר לחצו מעט ובעדינות על הלשון או איחזו בה בעדינות בקצות האצבעות, כך שאפשר יהיה למשוך אותה מעט החוצה. פעולה זו תרחיב במידה ניכרת את קנה הנשימה.
  10. החזקה בתנוחה מעורסלת + טפיחות על הישבן + ניעות דרך הרגליים או על כדור פיזיו.

מומלץ לקבל מספר שיעורי הנחיה ממדריך ליווי התפתחותי לתינוקות המוסמך בשיטת “צעד ראשון” ומתמחה בעבודה עם תינוקות.