הרצאה – מוטיבציה לתנועה אצל התינוק

באחת השבתות בילינו עם זוג חברים ובתם הדס, תינוקת בת 11 חודשים, חמודה וחייכנית ובעלת מזג נוח. במשך רוב המפגש היא ישבה בעגלה, והאם הביעה דאגה מכך שרק בשבועיים האחרונים התחילה הבת לזחול על הגחון ועדיין אינה עולה לעמידת שש.
בהמשך, כשעברנו לשבת בסלון, הושיבה האם את הדס בחיקה, ושם היא נשארה. שמתי לב שהדס אינה מנסה לחקור את המרחב או לשחק בצעצוע כשהיה מעט רחוק ממנה. 
מה הורים חושבים בדרך כלל כשלילד אין הרבה מוטיבציה לתנועה או כשהם רואים שהוא אינו "עומד בקצב" לעומת בני גילו?

  1. זה האופי שלו.
  2. הוא ילד "שאנטי".
  3. כמו שאימא אמרה לי – "בואי נודה, הילדה עצלנית".
  4. הצד הרגוע – "אני לא דואג, כל הילדים הולכים בסוף".
  5. דואגים, אבל לא יודעים מה לעשות.

תשובות אלה מעלות את הסברה שהורים רבים חושבים שמוטיבציה זה משהו שנולדים איתו ושאי-אפשר להשפיע עליו. 
מהי ההנחה הבסיסית בצעד ראשון?
לכל תינוק יש יכולת מולדת ומתפתחת לנוע, וצורך בסיסי בתנועה. 
יש צורך בסיסי להתנסות ולחקירה בעזרת התנועה והחושים. 
בהמשך – לכל תינוק יש צורך בסיסי להזדקף ולעלות כלפי מעלה. זהו צורך אבולוציוני!

תינוק שאינו סובל מקשיים מיוחדים ואשר נמצא בסביבה מותאמת יתפתח היטב. הוא יעבור היטב משלב לשלב, בטווח של חלון הזדמנויות – כמה חודשים שבהם הוא אמור לרכוש את המרכיבים בצורה שתאפשר מעבר טוב ונכון לשלב הבא.
הרגלים של מוטיבציה כתינוק קשורים למוטיבציה לפעול, להתאמץ ולהשיג גם בשלבי חיים מאוחרים יותר – כילד וכמבוגר. 

לאלו מהתינוקות שאנו פוגשים יש פחות מוטיבציה לתנועה?
1.תינוקות עם קושי פיזי מולד: 

היפוטוניה: התינוק לא ימהר להרים ראש ולעלות לעמידת שש.
ילד בעל מוגבלות, למשל, עיוור: גירויים ויזואליים אינם רלוונטיים. עליו צריך להפעיל חושים אחרים.

2. סביבה מעכבת, חוסר בגירויים חושיים:
מובייל שהתינוק מתקשה להגיע אליו, מנסה להושיט יד ולא מצליח להגיע.
תינוק ששוכב זמן רב מול הטלוויזיה – תינוק פסיבי.
תינוק שנמצא זמן רב בלול או בעגלה – לא יכול לחקור את הסביבה. 

תינוק הלבוש בגדים שמפריעים לתנועה או גרביים – התנועה לא נוחה, עליו צריך להתאמץ הרבה יותר. 
ילד שנמצא ברצועות בגלל בעיה במפרקי ירכיים. 
המשותף לכולם: אין קשר מתאים בין המאמץ, הפעולה – לתוצאה. התינוק לא מצליח להגיע אל חפצים סביבו, לחוש אותם או לאחוז בהם. הוא מתייאש ויש לו פחות מוטיבציה לנסות שוב.
הדס ואמה באו שוב לביקור. התינוקת חברותית ומקסימה, אבל כשנותנים לה צעצוע לוקח זמן עד שהיא מושיטה אליו יד. בשיחה עם האם גיליתי שהדס נמצאת בשעות היום אצל הסבתא. בגלל שבבית נמצאת ילדה נוספת, בת דודה הגדולה ממנה בכמה חודשים, הסבתא חששה שהגדולה עלולה להזיק לקטנה ולכן הדס שוהה בלול רוב שעות היום. כשהיא בבית קורה הרבה שהיא מול הטלוויזיה. האם סיפרה שלרוב יש הרבה צעצועים פזורים סביבה. 
כשהדס זחלה והתקרבה לכיסא האם קפצה מייד ממקומה ואמרה: "אסור!" מחשש שהכיסא ייפול על הילדה. נוסף על כך ראינו שלהדס יש גמישות יתר בגב ובחגורת הכתפיים.
בסיפור זה אפשר לראות גורמים מספר שהוזכרו קודם שמפריעים להדס לזחול וגורמים לה לחוסר מוטיבציה.

כיצד הורים יכולים לעודד מוטיבציה ויכולת תנועה אצל התינוק?

  1. בניית סביבה מעודדת מוטיבציה, מרחב נוח לתנועה. שטיח או רצפה קרה מקשים על זחילה.
  1. ביגוד מתאים ולא מגביל וכפות רגליים חשופות כדי להקל על האחיזה בקרקע על מנת לדחוף להתהפכות, לזחילה וכדומה.
  1. ארגון של מרחב בטוח ומוגן ולא הגבלות ואיסורים.
  1. גירוי אקטיבי: האם סיפרה שהדס החלה לזחול לא מזמן כאשר היא (האימא) ביקשה מהסבתא לא לשים אותה כל כך הרבה בלול, וגם התחילה לגרות אותה עם כדור. עד אז הדס הייתה מתקדמת רק תוך כדי גלגול.

שימוש בצעצוע: צעצוע בתנועה , צעצוע מרוחק מעט מטווח היד (זחילה). 
פנים של ההורה כגירוי, למשל, להרמת ראש: ההורה, בניגוד לצעצוע רגיל הוא אינטראקטיבי, יש מימיקות, ולתינוק יש משיכה טבעית לפנים.

  1. קישור בין פעולה ותוצאה: למשל, אני מתאמץ ומושיט את היד – אני מגיע עם היד ויכול גם לאחוז, למשש, להכניס לפה וכו', בניגוד למובייל הנמצא גבוה מדי, שאיני יכול להגיע אליו, אשר מוריד את המוטיבציה לנסות שוב.
  1. תנועה במרחב על-ידי ההורה: למשל, תרגול התהפכויות באופן פסיבי, משחקים של הנפות באוויר שמיניות, אווירונים – כל אלה עוזרים ברכישת המרכיבים לפיתוח של מערכת שיווי המשקל. התינוק חש יותר בנוח לנוע, ליפול ולהתנסות במרחב.

ככל שנכיר יותר את השלבים ההתפתחותיים – אילו שלבים התינוק עובר מהלידה ועד להליכה – נדע יותר למה לצפות ואיך לגרות את התינוק לתנועה.

בפגישה עם אמה של הדס התייחסנו לכל המרכיבים התנועתיים ובעיקר, לתת להדס סביבה מאפשרת ומאתגרת יותר. ציידנו אותה גם כמה תרגילים ייחודיים לעליה על שש, המעודדים את המוטיבציה להושיט יד ולהתרומם למעלה מהגחון.
שבוע לאחר מכן סיפרה האם שהדס עלתה מספר פעמים על שש ושהיא זוחלת יותר קדימה.
לסיכום –

לכל תינוק יש מוטיבציה טבעית לתנועה, לחקירה ולהזדקפות. ההורה יכול לעודד את התנועתיות והמוטיבציה על-ידי סביבה מאתגרת, גירויים מתאימים ויצירת קשר בין פעולה לתוצאה.